הילה בן דוד
ואני חשבתי שאהיה ביונסה או מינימום בריטני ספירס...
שנת 99' אני טינייג'רית, יושבת בחדרי צופה ב MTV וחולמת להיות כוכבת פופ בינל"א.
חיי סובבים סביב הופעות במסגרת ביה"ס וב"צעירי תל אביב".
לוקחת מרמת גן 2 אוטובוסים כדי להגיע פעמיים בשבוע ליפו למרכז צעירי ת"א, בו המשכתי להתפתח כזמרת ולפתח את החלום שלי.
למרות החלום הגדול שלי, הפער בינו לבין מציאות חיי היה אדיר.
אפילו סולואים או מיקום בשורה הראשונה – לא קיבלתי...
למרות הפער, הצלחתי להתקבל ללהקה צבאית (ללא פרוטקציות)
והיה נדמה שהכל מתחיל להסתדר.
לאחר שנתיים בפיקוד צפון, עברתי לאילת והמשכתי להתפתח שם כזמרת.

הכשלון הראשון
עד כה הכל עבד טוב. לפי התכנית. החלטתי ללכת לאודישנים של כוכב נולד 2 (אני בת 20).
בשבלב האחרון, רגע לפני התכנית, אני מתבשרת שאני לא ממשיכה לשלב הבא, ולא התקבלתי לתכנית.
הלם! אכזבה! איך מתמודדים עם "לא"?! כל הציפיות, כל החזון לשנה הקרובה – בפח!
אין לי מושג מה אני אמורה לעשות עם זה הלאה...
טוב, אין ברירה. מתאוששים וממשיכים לשיר.
אני מוצאת עבודה כזמרת וממשיכה לחלום. לא ויתרתי על החלום.
התשוקה לשיר חזקה ממני.
מבמה אחת לבמה אחרת,
מוצא אותי יום בהיר אחד מפיק בריטי שחיפש זמרת שתוביל פרוייקט פופ באירופה.
זהו!! נחלה! ההמתנה נגמרה! ברור לי שהחלום שלי עומד להתגשם סוף סוף והיה שווה לחכות...

כשלון מס' 2
לאחר 3 וחצי שנים של עבודה מרובה ואינטנסיבית על אלבום באנגלית– התעוררתי מסוג של אופוריה.
הבנתי שאני רק בובה על חוטים והפרוייקט הזה הוא רחוק ממה שרציתי להיות.
החלטתי בכובד ראש לגנוז אותו ולקבור את הפנטזיה שאני הולכת לכבוש את העולם בזכותו.
זו היתה אחת המכות הקשות ביותר שחוויתי בקריירה שלי.
מה עושים מכאן? איך ממשיכים הלאה?

מפסיקה מוסיקה
באותה שנה הייתי באבל על חלום שהתנפץ לי בפרצוף.
לא היו לי כוחות להמשיך. הייתי חייבת להתרחק.
באותה תקופה מצאתי את עצמי נמשכת לעולם השיווק הרישתי והתחלתי לבנות עסק עצמאי שם.
נחשפתי לעולם חדש, מלא ידע ותוכן, מלא תשוקה להגשים חלומות, מלא פיתוח אישי
והתחלתי להטען מחדש.
למדתי שם המון על עצמי ופיתחתי כישורים בתקשורת, בניהול, בלהוביל ולעזור לאחרים, הבנתי את הכוח של קבוצה ושל שותפות והתפתחתי מאד עיסקית.
לאחר כמה שנים ללא עשייה מוסיקלית, לא ידעתי כיצד אני חוזרת חזרה למוסיקה...
איך אני חולמת מחדש? איך אני מייצרת שוב תשוקה ללא פחד מאכזבה?
אחד הדברים החזקים שלמדתי באותן שנים היה – "כוחה של התכווננות".
עם פחד או בלי פחד, כשאנו רוצים משהו מספיק חזק, אנו ממגנטים אותו למציאות חיינו.

חוזרת בסערה
"כשהתלמיד מוכן – המורה מגיע"
ב 2010 אני מקבלת הצעה לייצג את ישראל בתחרות בינלאומית. (שום דבר לא מגיע במקרה)
לאחר אודישנים מפרכים בכל העולם התקבלתי לתחרות.
זו היתה תחילתה של פסגת האושר החדשה שלי.
מאז אותה תחרות, אני בכל שנה טסתי ברחבי העולם, ייצגתי את ישראל
בתחרויות גדולות בארה"ב, בלטביה, ארמניה, סנט פטרסבורג,
ניצחתי בשתיים מתוכן ובשאר זכיתי בתארי כבוד נוספים,
השתתפתי בקדם אירוויזיון פה בארץ ב 2013
יצרתי שיתופי פעולה עם אמנים ומוסיקאים כגון:
ננסי ברנדס, צביקה פיק, יאיר ניצני, עופר ניסים, קובי פרץ, עידן יניב, גיא מזיג (הדורבנים), תומר G ועוד...
ומאז אני קוצרת הצלחה כזמרת.
אחד הדברים הגדולים שלמדתי הוא:
שההצלחה שלי תמיד תלויה בי ולא באף אחד אחר.
וככל שאני רוכשת יותר ידע, יש לי יותר כח להתקדם ולהגשים חלומות.
במהלך הדרך שלי חוויתי עוד הרבה כשלונות והרבה הצלחות.
הבנתי ששני הקצוות הם חלק מהדרך, והחלומות שלי משתנים ככל שאני משתנה ומתפתחת.
אני חיה את אהבתי הגדולה ביותר והיא מוסיקה.
אני שרה, מופיעה ויוצרת לפרנסתי.
יש לי עוד חלומות גדולים ואני נעה בין הגשמה להגשמה.
חלום אחד נוסף שלי שנברא לו הוא
לעזור וללמד זמרים אחרים להגיע להצלחה ולהגשים את עצמם.
לכן, יצרתי את Singers.
תכנית לקידום זמרים עם קורסים מובנים, בהם אני מעבירה את כל הסודות שלי והנוסחאות איתן אני עובדת יום-יום שמייצרות לי איכות חיים והמון הנאה והגשמה ממוסיקה.